פטריות הזיה (פסילוסיבין)

מה זה

פסילוסיבין הוא חומר שנמצא ביותר מ-200 מינים של פטריות. בגוף הוא הופך לפסילוצין, שפועל על קולטני סרוטונין. עמים במקסיקו ובמרכז אמריקה השתמשו בפטריות בטקסים מאות שנים. במערב הן התפרסמו בשנות ה-50.

ההשפעות

דומות ל-LSD, אבל קצרות יותר, ורבים מתארים אותן "רכות" יותר ורגשיות יותר: שינויים חזותיים, צחוק, רגשות חזקים, תחושת חיבור, ומחשבות על עצמך ועל החיים. בתחילת ההשפעה בחילה שכיחה.

סוגי פטריות

כל פטריות ההזיה מכילות את אותם חומרים פעילים: פסילוסיבין ופסילוצין, ובחלקן גם כמויות קטנות של באאוציסטין ונורבאאוציסטין. ההבדל העיקרי בין הסוגים הוא העוצמה, כלומר כמה חומר פעיל יש בכל גרם. אופי החוויה דומה מאוד בין כולם.

טבלת השוואה

לחיצה על שם פותחת את הפירוט המלא.

הזמנים הם טווחים כלליים ונמדדים מרגע האכילה. הם תלויים במצב הקיבה, בגוף ובכמות. שתייה כתה מקצרת בדרך כלל את הזמן עד תחילת ההשפעה ומפחיתה בחילה.

טבלת מינונים

הכמויות בגרמים של פטריות מיובשות, חוץ מטראפלס שנמכרות טריות. אלה טווחים מקובלים לפי דיווחי משתמשים ומקורות להפחתת נזקים, לא המלצה רפואית.

העוצמה משתנה גם בין פטריות מאותו זן, ולכן גם מנה מהטבלה יכולה להיות חזקה מהצפוי. פטריות טריות שוקלות בערך פי 10 ממיובשות. מי שנוטל תרופות, במיוחד תרופות פסיכיאטריות, לא יכול להסתמך על הטווחים האלה.

גולדן טיצ'ר (Golden Teacher)

• מין: Psilocybe cubensis.
• מה מכילה: פסילוסיבין ופסילוצין בריכוז ממוצע לקובנסיס.
• מראה: כיפה רחבה בצבע זהוב-חום, גבעול עבה.
• האפקט: נחשבת מאוזנת ו"ידידותית למתחילים": שינויים חזותיים מתונים, רגשות ותובנות. זה המוניטין שלה, לא תוצאה של מחקר.
• זמנים: תחילה אחרי 20 עד 60 דקות, שיא אחרי שעה וחצי עד שעתיים וחצי, סך הכול 4 עד 6 שעות.
• מינון: פעם ראשונה 0.5 עד 1 גרם יבש. בפעמים נוספות בדרך כלל 1 עד 2.5 גרם.

מקסיקנית (Psilocybe mexicana)

• מין: Psilocybe mexicana, הפטרייה שעמי מקסיקו השתמשו בה בטקסים. ממנה בודד הפסילוסיבין לראשונה ב-1958.
• מה מכילה: פסילוסיבין ופסילוצין, בריכוז נמוך יחסית לקובנסיס.
• מראה: פטרייה קטנה ודקה, בצבע חום-צהבהב.
• האפקט: עדין יותר, עם יותר תחושה גופנית ורגשית ופחות שינויים חזותיים חזקים.
• זמנים: תחילה אחרי 20 עד 60 דקות, שיא אחרי כשעה וחצי, סך הכול 4 עד 6 שעות.
• מינון: פעם ראשונה 1 עד 1.5 גרם יבש. בפעמים נוספות בדרך כלל 1.5 עד 4 גרם.
• שימו לב: יש גם זן של קובנסיס שנקרא "מקסיקן" (Mexican), וזו פטרייה אחרת, בעוצמה של קובנסיס רגילה.

טראפלס (פקעות)

• מה זה: לא הפטרייה עצמה, אלא פקעות שגדלות מתחת לאדמה, בעיקר של P. mexicana ו-P. tampanensis ("אבני החכמים").
• מה מכילות: פסילוסיבין ופסילוצין. הן נמכרות טריות, ולכן יש בהן הרבה מים ועוצמה נמוכה לגרם.
• האפקט: בדרך כלל מתון ונקי יחסית.
• זמנים: תחילה אחרי 30 עד 60 דקות, סך הכול 3 עד 5 שעות.
• מינון: פעם ראשונה 5 עד 7 גרם טרי. בפעמים נוספות בדרך כלל 10 עד 15 גרם.
• רקע: בהולנד נמכרות כחוק בחנויות, כי האיסור שם חל על פטריות ולא על פקעות.

פניס אנבי, "פינגר" (Penis Envy)

• מין: Psilocybe cubensis, זן עם צורה חריגה: גבעול עבה וכיפה שכמעט לא נפתחת. בישראל מכונה לפעמים "פינגר".
• העוצמה: גבוהה, בערך פי 1.5 עד 2 מקובנסיס ממוצעת לפי בדיקות שפורסמו. אנשים שמתייחסים אליה כמו לפטרייה רגילה מקבלים חוויה חזקה מהמתוכנן.
• זמנים: כמו קובנסיס, ולעיתים מעט ארוכה יותר.
• מינון: פעם ראשונה 0.25 עד 0.5 גרם יבש. בפעמים נוספות בדרך כלל 0.5 עד 1.5 גרם.

טיידל וייב, "טייגר" (Tidal Wave)

• מין: Psilocybe cubensis, הכלאה של B+ עם פניס אנבי. בישראל מכונה לפעמים "טייגר".
• העוצמה: בינונית עד גבוהה. מגדלים מייחסים לה עוצמה מעל קובנסיס ממוצעת, בזכות הגנים של פניס אנבי, אבל אין לזה בדיקות מעבדה מסודרות.
• מראה: כיפות גדולות עם שוליים גליים, ומכאן השם.
• זמנים: כמו קובנסיס: תחילה אחרי 20 עד 60 דקות, שיא אחרי שעה וחצי עד שעתיים וחצי, סך הכול 4 עד 6 שעות.
• מינון: פעם ראשונה 0.5 גרם יבש. בפעמים נוספות בדרך כלל 1 עד 2 גרם.

B+ ואלבינו A+

• מין: Psilocybe cubensis.
• העוצמה: ממוצעת. אלבינו A+ היא זן לבן חסר פיגמנט, ויש שמייחסים לה עוצמה מעט גבוהה יותר.
• רקע: B+ נחשבת עמידה וקלה לגידול, ולכן היא מהזנים הנפוצים.
• מינון: פעם ראשונה B+: 0.5 עד 1 גרם יבש, אלבינו A+: 0.5 גרם יבש. בפעמים נוספות בדרך כלל B+: 1 עד 2.5 גרם, אלבינו A+: 1 עד 2 גרם.

כיפת החירות (Psilocybe semilanceata)

• מין: פטריית בר קטנה שגדלה באחו ובשדות מרעה באירופה, בעיקר בסתיו.
• העוצמה: גבוהה יחסית לגודלה, ומשתנה מאוד בין פטרייה לפטרייה.
• מינון: פעם ראשונה 0.25 עד 0.5 גרם יבש. בפעמים נוספות בדרך כלל 0.5 עד 1.5 גרם.
• סכנה: קל לבלבל אותה עם פטריות קטנות ורעילות שגדלות באותם מקומות. איסוף בלי זיהוי מקצועי מסוכן.

פטריות עץ (Psilocybe cyanescens ו-azurescens)

• מין: פטריות שגדלות על שבבי עץ ובמבואות יער.
• העוצמה: גבוהה עד גבוהה מאוד. azurescens נחשבת מהחזקות שמוכרות.
• מינון: פעם ראשונה 0.1 עד 0.25 גרם יבש. בפעמים נוספות בדרך כלל 0.25 עד 1 גרם, ובזהירות מיוחדת עם azurescens.
• שימו לב: יש דיווחים של משתמשים על חולשת שרירים זמנית אחרי פטריות עץ ("שיתוק של אוהבי העץ"). התופעה לא נחקרה כראוי.
• סכנה: cyanescens דומה לפטריות Galerina, שהן קטלניות.

פנאולוס (Panaeolus cyanescens)

• מין: פטרייה דקה שגדלה על גללי בקר באזורים חמים.
• העוצמה: גבוהה, לעיתים פי 2 ויותר מקובנסיס.
• מינון: פעם ראשונה 0.25 גרם יבש. בפעמים נוספות בדרך כלל 0.5 עד 1 גרם.
• סכנה: יש מינים דומים שאין בהם חומר פעיל, ומינים רעילים.

יתרונות ושימושים רפואיים

• דיכאון עמיד לטיפול: ניסויים קליניים מראים שיפור משמעותי אחרי מפגש אחד או שניים, בליווי פסיכולוגי.
• חרדה ודיכאון בחולי סרטן, התמכרות לאלכוהול ולטבק: תוצאות מבטיחות.
• אוסטרליה אישרה פסילוסיבין לשימוש פסיכיאטרי ב-2023, ובכמה מדינות בארה"ב הוא הותר בשירותים מפוקחים.
• גם בישראל נערכים מחקרים בתחום.

תופעות לוואי

במהלך ההשפעה:

• בחילה, ולפעמים הקאה, בעיקר בשעה הראשונה.
• קור וצמרמורות, או גלי חום והזעה.
• פיהוקים, סחרחורת ורעד קל.
• אישונים מורחבים, דופק ולחץ דם מעט גבוהים.
• חרדה או חוסר מנוחה, בעיקר בעלייה.

אחרי ההשפעה:

• כאב ראש, שיכול להופיע גם עד יום אחרי, לרוב קל עד בינוני.
• עייפות, קושי להירדם וירידה בריכוז למשך יום בערך.

התופעות האלה יכולות לחזור בכל שימוש, גם אצל מי שכבר התנסה. מנה קטנה יותר, הכנה כתה ואוכל קל כמה שעות לפני בדרך כלל מפחיתים בחילה. מים, אוכל קל ומנוחה עוזרים אחרי.

סיכונים

• טריפ קשה: פחד, פאניקה ובלבול.
• שיקול דעת: תאונות והחלטות מסוכנות.
• פסיכוזה אצל בעלי נטייה.
• בלבול בין פטריות: פטריות רעילות, כמו אמניטה, נראות דומות. איסוף בטבע בלי מומחיות עלול להיות קטלני.
• חוזק משתנה: בין פטריות, בין זנים ובין "שוקולדים" שנמכרים.

שילובים מסוכנים

• ליתיום: סיכון לפרכוסים.
• טרמדול: עלול להוריד את סף הפרכוסים.
• נוגדי דיכאון ממשפחת SSRI בדרך כלל מחלישים את ההשפעה. MAOI מגבירים אותה מאוד.

איך שומרים

• מיובשות: יבשות לגמרי (נשברות ולא מתכופפות), בכלי אטום עם שקית סופחת לחות, במקום חשוך וקריר. ככה הן שומרות על העוצמה חודשים ארוכים.
• לטווח ארוך: אפשר להקפיא פטריות מיובשות בכלי אטום לגמרי, אבל לא מוציאים ומחזירים שוב ושוב, כי הלחות שמתעבה מקלקלת אותן.
• טריות: במקרר, בשקית נייר, לכמה ימים עד שבוע. לא מקפיאים פטריות טריות. הקרח הורס את המבנה שלהן, והן נעשות רכות ומאבדות מהעוצמה.
• טראפלס: במקרר, באריזה סגורה, ולפי התאריך על האריזה.
• שוקולדים ומאכלים: במקרר, עם תווית ברורה. הרחק מילדים ומחיות מחמד.

החוק בישראל

פסילוסיבין ופסילוצין הם סמים מסוכנים לפי הפקודה. גם גידול הפטריות אסור.

פעם ראשונה

• מנה קטנה: מתחילים במעט, כי העוצמה משתנה מאוד בין פטריות ואין דרך לדעת מראש כמה חומר יש בהן. הכמויות לכל סוג בטבלת המינונים.
• לא מגדילים באמצע: ההשפעה מגיעה לשיא רק אחרי שעה וחצי עד שעתיים. מי שמרגיש ש"זה לא עובד" ולוקח עוד, מקבל אחר כך את שתי המנות יחד. בפעם הראשונה נשארים עם המנה הקטנה עד הסוף, ובפעם הבאה מחליטים אם להעלות.
• אוכל: צום לא נדרש, ורעב דווקא מוסיף סחרחורת וחרדה. נהוג לא לאכול ארוחה כבדה ב-3 עד 4 השעות שלפני, ולשתות מים. על קיבה מלאה ההשפעה מתעכבת ונחלשת, ואז קל לטעות ולקחת עוד. ארוחה שמנה גם מגבירה בחילה. כדאי להכין אוכל קל לאחרי.
• אוכל באמצע: אפשר, אבל בדרך כלל לא צריך, ואוכל כמעט לא מחליש את ההשפעה, כי רוב החומר כבר נספג. בשיא עדיף להסתפק במים בלגימות קטנות, לפי הצמא. בירידה, אחרי 3 עד 4 שעות מההתחלה, טוב לאכול משהו קל כמו פרי, מרק או קרקרים. כדאי להכין אותו מראש ולא לבשל או לחתוך בזמן החוויה.
• לא לבד: עם אדם פיכח ומוכר שנשאר לאורך כל החוויה.
• סביבה מוכרת ורגועה, ויום פנוי בלי התחייבויות ובלי נהיגה.
• בלי שילובים: לא עם אלכוהול, קנאביס או חומרים אחרים, ובטח לא עם תרופות פסיכיאטריות. ראו שילובים מסוכנים.
• מצב נפשי: לא בתקופה של משבר. מי שיש לו, או למישהו במשפחה הקרובה שלו, היסטוריה של פסיכוזה או מאניה, עדיף שיוותר.
• אם זה נהיה קשה: מזכירים לעצמך שזה החומר ושזה זמני, משנים מוזיקה או חדר, ונושמים לאט. במקרה של סכנה פיזית: 101.

המידע כאן כללי ואינו מהווה המלצה לשימוש, ייעוץ רפואי או ייעוץ משפטי.